1. הבית
  2. /
  3. מאמרים
  4. /
  5. פרשת השבוע להורים וילדים
  6. /
  7. תרומה


פרשת השבוע להורים וילדים

הדרכת הורים פרטנית בשיטת אליזבת,
ניתן לקרוא בקישור כאן.


אשמח להרחיב יותר בפגישת היכרות טלפונית ללא עלות.

 

תאמו איתי פגישה.

לחצו עכשיו על צור קשר:



פעולה פשוטה זו תיהיה התחלתה של פריצת דרך בחייך.

 

שלכם, באהבה

אליזבת 




שתי הבהרות חשובות:

1. כל התיאורים המעשיים בפרשות השבוע הם במשמעות הפנימית רוחנית שלהם, ואין בהם שום קשר לפעולות הגשמיות שאנחנו מכירים מחיי היום היום.

2. ״שפת הענפים״: כדי לעזור לנו להבין מושגים מופשטים רוחניים, התורה משתמשת ב״שפת הענפים״, שלקוחה מחיי היום היום, ורק כדי לחבר אותנו למשמעות הפנימית של המושג. לשורשים.

חיפוש :

פרשת תרומה

בס"ד



 

פרשת תרומה – ביאור הפרשה להורים וילדים

 

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"


השם מבקש שבני ישראל יכינו מקום שנקרא מקדש.


כשאומרים "מקום" הכוונה היא לרצון.

לכן,

קודם שיכינו את הרצון, ואח"כ השם ישכון בתוכם.


למה בתוכם ולא בו, שישכון במקדש?

כי הכוונה היא שכאשר יכינו את הרצון, השם ישכון בכל אחד מבני ישראל.

 

חוק ברוחניות:

כל עליון מתלבש בתחתון, על מנת להעלות את התחתון למדרגה גבוהה יותר.

 

 


במוסד לימודי,
אפשר לומר שהמורה, שהוא העליון, מתלבש בתלמיד - התחתון, על מנת ללמד ולגדל אותו.


ילד שמתחיל ללמוד בביה"ס, מגיע עם רצון גדול ללמוד דברים חדשים. הוא בא עם עיניים פקוחות לרווחה לספוג והשתוקקות אדירה להתחדשות.

המורה חייב להיות בעל רגישות גבוהה ביותר לתלמיד בכדי שיוכל לדעת איך ללכת איתו יד ביד ולגרום לו להתפתח בדרך המיוחדת שלו.

 


"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו".


איזו תרומה נוכל לתת במוסד הלימודי?


בבית הספר אנחנו מצפים שהילד שלנו ימשיך לקבל את החינוך הטוב ביותר, לפחות באותה מידה כמו שהוא מקבל אותו בבית.

אך הרבה פעמים הורים נקלעים למצב מביך כאשר נודע להם ש"לא לכך התכוון המשורר" כאשר שלחו את ילדם האהוב לביה"ס.


מה החלק שלנו בתרומה למען השלמות של החינוך הכולל, שאינו במובהק, החינוך של הילד שלנו?


נתחיל בדוגמא:

ילד חוזר מהמוסד הלימודי ומספר את שלמד באותו יום בשיעור מסוים, חומר שאינו הולם את גילו, והתפרש על ידו בצורה מעוותת.


אפשרות אחת:

ההורה יסביר לילד את המשמעות הנכונה העומדת מאחורי הדברים שלמד, אך אין ערובה שהמקרה לא יחזור על עצמו, ושוב ביום אחר יספר להוריו על דבר מזעזע אחר שלמד.


כך ההורה מוצא את עצמו כל כמה ימים "מכבה שריפות" ומרכך ומסבר את אוזנו של ילדו להבין נכון את פירוש הדברים שלמד, ובכל פעם מחדש מלמד אותו את ההגיון והאמת מאחורי החומר החדש שהכיר.

 



אך מה קורה אם ילדים אחרים אינם מקבלים הדרכה כזו מהוריהם?


ישנם ילדים שאינם משתפים, מסיבות שונות, בבית את שלמדו בביה"ס.


וכאן ניתנת האפשרות השנייה:

ההורה, שבנו שיתף את אשר עבר עליו בביה"ס, ומה למד, מחליט לשוחח עם המורה ולבדוק האם היתה אפשרות אחרת להעביר את החומר הנלמד, ואולי אף יכול להציע רעיונות איך ניתן להטמיע זאת בתלמידים בצורה טובה, המתאימה לעולם הילד ואינו מאיים עליו בשום אופן.


במקביל או לחילופין,

ההורה יכול לשתף את הנושא בוועד ההורים, שהבקשה למורים תעבור דרכם.


האם יש בנו חלק כזה שדואג לחינוך הזולת?

 

מתוך ההבנה שהילד שלנו הוא יחידה אחת מתוך סך התלמידים בכיתה, ומקבל את ההשפעה משאר התלמידים והמורים, מוכרח שיהיה בנו ניצוץ שיבער בנו, רצון חזק להיות מעורבים, ולתרום מהידע שלנו לשאר הגורמים שמשפיעים בצורה כזו או אחרת על הילד.


בדיוק כמו שהיינו רוצים לתת לילדנו את החינוך הטוב ביותר, עלינו לרצות ולהיות בדאגה, שגם כל מי שסובב את ילדינו יזכה לחינוך תואם, על מנת שתיווצר שפה משותפת טובה בין הילדים.


כאשר ההורים מראים התעניינות ונמצאים בדריכות על הדרך בה מועבר החומר הלימודי, ותורמים מהיידע שלהם, מתוך כוונה טובה לסנן כל אפשרות של "כניסת פולשים" למוחו של הילד ומהווים נזק עבורו, התערבות זו של ההורים משדרת ערנות ועין פקוחה על המוסד הלימודי, ומחייבת את האחראים להיות בפעימה מתמדת של בירור הדברים במסר המועבר בלימוד.




מה החלק הכי חשוב במוסד החינוכי?


ללמד את הילדים לאהוב אחד את השני
, זהו ערך עליון, זו התשתית והתחלה בריאה לחיים, אליהם שולחים אותם לאחר הבגרות האחרונה!

 

"ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".
כלל מלשון – כולל.
המשפט הזה כולל את כל התורה כולה, ולשם עלינו להגיע - לחיבור ולאהבה ביננו.


מתוך הניסיון של כל אחד מאיתנו, ניתן לראות שאין אנחנו מצליחים ליישם זאת בשום שיטה אחרת.

הניכור וחוסר ההתחשבות בין כולם רק הולכים ומתעצמים, אהבת הזולת נותרה כסיסמא יתומה וחסרת גוון וללא צורך ורצון למימוש.


מפאת ההתחדשות המהירה בכל דבר אשר בעקבותיה, העניין בכל, הולך ופוחת מיום ליום, מתהווה ריקנות אינסופית, במוקדם או במאוחר כמעט בכל ילד.


זהו מצב קיים, ועלינו לבקש לשנות.


קיים קושי ביישום מאחר ואנו מנסים לנכס נוסחאות, הוראות והדרכה משיטות שאינן מתאימות כלל לשורש הנשמה שלנו, היהודים.

אם הכלל הזה לא יושתת על הערכים שלנו, לא ייוותר לנו פיתחון פה.

 


הפרשה מסתיימת במילה "נחושת":

"....וכל יתדות החצר - נחושת."


זהב מייצג את ספירת הגבורה 
כסף מייצג את מידת החסד
נחושת מייצגת את מידת התפארת.


התפארת שמחברת את שתי הספירות חסד וגבורה - היא קו האמצע.

קו האמצע מדבר, בין השאר, על מה נכון לעשות, והדבר יהיה לטובת העניין.

 

בפרשה אנו רואים שהשם מבקש לקחת תרומה מכל אחד שנמצא ברצון לאהבה לזולת, אשר ידבנו ליבו, מתוך רצון טוב, כמה שהלב יגיד, כך ייתן.


כשאנו נותנים את התרומה, הרצון שלנו מחוייב להיות בכוונת הלב שיהיה לטובת העניין שזוהי מידת האמת.



בעזרת השם נעשה ונצליח!

 

 


להתראות בפרשה הבאה

אליזבת 

חיזקו ואימצו!


לקריאת הפרשה הקודמת משפטים לחץ כאן.


צרו קשר ישיר עם אליזבת

20 דקות פגישת היכרות טלפונית ללא עלות או התחייבות


או התקשרו:
054-4727068 
info@milemala.com

אנו מתחייבים לסודיות מלאה.

כל תכתובת, שיחה, מידע שיועבר ממך, לעולם לא ייחשף, יופץ ו/או יועבר לגורם אחר ולא נסחור בהם.


טואול הקמת אתרי אינטרנט