בעניינים הקשורים לילד, חד משמעית - כן.

הרי אם טעינו, והיה זה בהקשר של הילד - הוא כבר יודע שטעינו.

ההודאה בטעות מחזקת את האמון של הילד בהורה,
במידה והתערערה בעקבות הטעות של ההורה.

בנוסף,

הילד מקבל דוגמא מההורה שהודאה בטעות אינה מצביעה על חולשה,
אלא ההיפך:

1. יש חיים אחריה

2. מחזקת בילד את התחושה שכל ההכוונה שמקבל מההורה נכונה עבורו.

מוטב שהילד ישמע מההורה עצמו שטעה ולא מגורם אחר.

במידה וההורה מנסה לתבל את הטעות שלו בטיעונים נכונים,
ההורה נופל מהסמכות שלו מול הילד,
ונכנס ל"מגרש של הילד" עם החוקים של הילד.

ברגע זה, ההורה הפסיד את מקום האחראי הבוגר מול הילד,
ומסר לו את שרביט החינוך.