חרטה מדומה
בס״ד
חרטה מדומה
זהו מאמר הרחבה מפרשת וארא, בה ראינו את פרעה מתחרט בכל פעם שנפסקת המכה שקיבל מאת השם.
במאמר זה נבחן:
מה גורם לנו להתחרט על מעשינו וברגע הבא, לחזור על אותה שגיאה בדיוק, פעם אחר פעם?
החרטה לרוב באה ממקום של יישוב הדעת, מתוך הבנה שהדרך היתה לא נכונה, עשינו טעות, ועכשיו אנחנו מבקשים לתקן את מעשינו.
יש הרבה סיבות למה אנחנו חוזרים על המעשים הלא טובים שכבר התחרטנו עליהם.
נחשוב על 10 סיבות:
סיבה ראשונה - ייתכן שלא הבנו נכון מה היה המעשה הלא טוב שעשינו, יותר נכון לומר, מה היה בו שהוא לא היה בסדר.
סיבה שנייה - ייתכן והכריחו אותנו להתחרט על מעשינו, ואנחנו בכלל לא רצינו.
סיבה שלישית - אומנם כבר התחרטנו אבל קיבלנו הנאה גדולה מהמעשה ואנחנו רוצים לחזור ולחוות שוב את אותה ההנאה.
סיבה רביעית - בשעת החרטה קיבלנו תחושה שהיה לנו כח בזמן המעשה הלא טוב, ועכשיו הכח נלקח מאיתנו ואין לנו כבר שליטה על עצמנו.
סיבה חמישית - לאחר החרטה, עשינו מעשה שהוא דומה למעשה הקודם, אבל עם שינוי ממש קטן שנראה בעין שלנו שהוא לא דומה למעשה הקודם, אבל הסביבה מבינה אותו כחזרה על מעשינו.
סיבה שישית - כשאנחנו מבינים שהדבר שעשינו היה שגוי, נחשוב שהוא לא היה נכון לזמן מסוים, אבל עכשיו כבר מותר.
סיבה שביעית - אם היה לנו שותף למעשה ורק אני התחרטתי, ייתכן ואקבל יחס מזלזל מהשותף.
סיבה שמינית - השותף מכריח אותנו לחזור לדרך הלא טובה.
סיבה תשיעית - לאחר החרטה אני עשוי לראות שמקודם הרווחתי הרבה יותר מעכשיו.
סיבה עשירית - אומנם הבנו והתחרטנו, אבל נחזור על המעשה כשנדמה לנו שאף אחד לא רואה ונקבל הנאה מרובה שאנחנו עושים זאת בסתר, אבל לפני כולם נתנהג שכביכול כבר תיקנו את הדרך.
ויש כמובן עוד אפשרויות, אבל נסתפק בעשרת הסיבות הללו.
אז עכשיו מה עושים?
במבט לאחור, אם ניזכר במיקרים קודמים נוכל לראות בוודאות שתמיד הפסדנו יותר מאשר הרווחנו כשהיינו בדרך לא טובה.
וזו המחשבה שצריכה להוביל אותנו.
כי מנקודת זמן של ההווה, קשה לנו לראות את ההטבה שנקבל בתיקון הדרך.
משהו מושך אותנו לחזור על המעשה, אנחנו לא יכולים לשלוט בזה, ובטח לא בגלל שאנחנו באמת רוצים להיות ילדים לא טובים שכל הזמן כועסים עליהם... לא טוב לנו כשזה קורה, ולפעמים אנחנו ממש רוצים להחזיר את הגלגל אחורה, וזה כבר מאוחר מידי, אבל אין לנו דרך להסביר איך שוב עשינו את זה!!!
אוי... כמה שזה קשה...
כעת, הנחיה להורים:
ננתח את הסיבות ואת דרך הפעולה בכל אחת מהן, ואדגיש שיש להתאזר בהרבה סבלנות כאשר רוצים לעזור לילד לתקן את דרכיו.
סיבה ראשונה - ייתכן שלא הבנו נכון מה היה המעשה הלא טוב שעשינו, יותר נכון לומר, מה היה בו שהוא לא היה בסדר.
כשהילד מתחרט, עלינו לשמוע ממנו מה היה לא בסדר במעשה שלו, ולתקן אותו אם חשב על משהו אחר שהיה לא טוב.
הרבה פעמים קורה שההורה אומר לילד מה היה שגוי בדרך שלו, והילד לא מבין את המילים או הכוונה של ההורה בצורה הנכונה.
סיבה שנייה - ייתכן והכריחו אותנו להתחרט על מעשינו, ואנחנו בכלל לא רצינו.
נראה זאת בדוגמא:
אח מרביץ לאחותו, וההורה מכריח את הילד לבקש סליחה מהאחות. הוא בכלל לא התכוון לבקש ממנה סליחה כי היא זאת שהתחילה להתגרות בו אבל ההורה ראה רק את המכות ולא עצר לבדוק מה קרה.
במקרה כזה, צריך לשבת עם שניהם ולברר מה קרה לפני שמבקשים מהילד שיתחרט על מעשיו.
סיבה שלישית - אומנם כבר התחרטנו אבל קיבלנו הנאה גדולה מהמעשה ואנחנו רוצים לחזור ולחוות שוב את אותה ההנאה.
כשמבררים עם הילד ורואים שהבין את מה שעשה, צריך לשאול מה הניע אותו להתנהג כך ואם יספר על ההנאה שהיתה שם אפשר לחפש את אותו סיפוק במעשה אחר שהוא טוב.
וכאן חשוב מאוד שהילד יחשוב על התחליף ולא ההורה!
סיבה רביעית - בשעת החרטה קיבלנו תחושה שהיה לנו כח בזמן המעשה הלא טוב, ועכשיו הכח נלקח מאיתנו ואין לנו כבר שליטה על עצמנו.
כשילד מרגיש שהביטחון שלו התערער, הוא לא יידע לומר זאת אבל הדבר נובע מהעובדה שהילד לא בטוח בתכונותיו הטובות.
כדאי להזכיר לו את כל המעלות הנפלאות שבו ולציין שהן אלו הנותנות לו את הכוח והביטחון במי שהוא, וכשהוא חוזר להתנהג לא טוב, התכונות הללו נעלמות מעיני הסביבה, ואיתן גם הכח שלו.
סיבה חמישית - לאחר החרטה, עשינו מעשה שהוא דומה למעשה הקודם, אבל עם שינוי ממש קטן שנראה בעין שלנו שהוא לא דומה למעשה הקודם, אבל הסביבה מבינה אותו כחזרה על מעשינו.
זו תוצאה של בירור המעשה באופן נקודתי בלבד, כשהורה רוצה להחזיר ילד למוטב באופן מיידי.
אפשר להבין מסיבה זו שהבירור חייב להיעשות באופן מקיף ורחב ולא רק על המעשה עצמו, אלא כמכלול של מעשים אחרים הדומים לו.
סיבה שישית - כשאנחנו מבינים שהדבר שעשינו היה שגוי, נחשוב שהוא לא היה נכון לזמן מסוים, אבל עכשיו כבר מותר.
זו כמו הסיבה החמישית, אך מדברת על זמנים. ההנחייה דומה.
סיבה שביעית - אם היה לנו שותף למעשה ורק אני התחרטתי, ייתכן ואקבל יחס מזלזל מהשותף.
כשיש שני שותפים או יותר למעשה, והבירור נעשה רק עם אחד מהם, והילד מביע חרטה, כדאי לשאול אותו איך יכול לשכנע את החבר שהדרך לא נכונה, על סמך ההיכרות שלו עם החבר ותכונותיו, ואיך הוא יכול להניע אותו לחרטה.
סיבה שמינית - השותף מכריח אותנו לחזור לדרך הלא טובה.
הילד רוצה להיות בטוח שכל אחד מהסביבה שלו אוהבת ומקבלת אותו, במצב כזה, יש להסביר את משמעות הסביבה וכמה היא משפיעה עלינו הן לטובה והן לרעה, ואם יש לנו חברים שבוחרים רק בדרך שגויה, כדאי להתרחק מחברה זו, כי המפסיד העיקרי יהיה הוא עצמו.
סיבה תשיעית - לאחר החרטה אני עשוי לראות שמקודם הרווחתי הרבה יותר מעכשיו.
לאחר שהילד מתחרט על מעשיו יש למנות בפניו את כל הדברים הטובים שנפתחו כעת, ואיך היה עלול להפסיד אותם אם לא היה מתקן את דרכיו.
כמו כן, לבקש ממנו לחשוב על רעיונות יצירתיים שהדרך החדשה מאפשרת לו כעת לממש אותם.
וסיבה עשירית - אומנם הבנו והתחרטנו, אבל נחזור על המעשה כשנדמה לנו שאף אחד לא רואה ונקבל הנאה מרובה שאנחנו עושים זאת בסתר, אבל לפני כולם נתנהג שכביכול כבר תיקנו את הדרך.
כאן ניתן להבין שמהות הווידוי, החרטה, ולא לשוב על המעשה, כל אלו נועדו למען הילד עצמו ולא לסביבה.
כל אחד מאיתנו עשה עושה וייעשה איזה דבר שיתחרט עליו, ומתוך כך יש בנו תחושה של אי נעימות שמאמללת אותנו.
כשאנחנו מבינים את המעשה, ולא רוצים עוד לחשוב עליו, ומבקשים שלא לחזור עליו, מתוודים על המעשה בקול, ומתחרטים - כל אלו הפעולות עוזרות לנו להתפתח בדרך טובה, נותנות לנו את היכולת להתגבר ולהתבגר באופן בריא, ולסמוך על עצמנו שנוכל להבדיל בין אמת ושקר, טוב ורע.
ואז שום צער לא יכול לבטל את השמחה שלנו.
חיזקו ואימצו!
את שורש עניין "חרטה מדומה" אפשר לראות בפרשת וארא.
אליזבת - מורה רוחנית ☺
