ש19_מדוע עלינו לתת מהלב ולא מהשכל? | אליזבת רוזמברג
קול מבשר ואומר | יומן מלחמה
19 שבועות למלחמת "חרבות ברזל" – 4 חודשים ושלושה שבועות.
וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.
השם מבקש שבני ישראל יכינו מקום שנקרא מקדש.
כשאומרים "מקום" מתכוונים לרצון.
לכן,
קודם עלינו להכין את הרצון, ואח"כ השם ישכון בתוכינו.
לא ישרה במקום פירוד אלא במקום ייחוד,
למה כתוב "בתוכם" ולא "בו"?
כי כאשר יכינו את הרצון, השם ישכון בכל אחד מבני ישראל.
אין השכינה דרה בבנין עשוי אבנים כי אם באנשים.
חוק ברוחניות:
כל עליון מתלבש בתחתון, על מנת להעלות את התחתון למדרגה גבוהה יותר.
יוצא שהשם, שהוא עליון, שוכן בנו, התחתונים, כדי להעלות אותנו למקום יותר גבוה.
וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ
כתוב לִבּוֹ – ולא כיסו: כלומר, לתת את הנדבה מהלב ולא מהשכל, לכן גם כשאומרים "רוחב לב" הכוונה שנותנים מתוך רצון חופשי, מהלב ולא מהראש.
וזאת למה?
כי בראש אנחנו עושים חישובים: "כמה מגיע לו?... האם בכלל מגיע לו? ... כמה יישאר לי?" ועוד ועוד פעולות מתמטיות, כי השכל מחפש את ההגיון בכל דבר, רוצה להבין, רוצה לדעת סיבה ותוצאה לכל, ולפעמים לא רואים מיידית את הסיבה, ואז עלולים להגיע למסקנות לא נכונות. ואילו הלב מתעלם מהחישובים הללו ופועל רק מתוך אהבה.
אז מה אומר כל הפסוק הראשון?
שיהיה בתוכנו מקום בו אנו מגדלים את ה' בלב שלנו ולא בשכל, כל אחד עד כמה שהוא יכול ורוצה, בלי כפייה ובלי כח.
בפרשה אנו רואים שהשם מבקש לקחת תרומה מכל אחד שנמצא ברצון לאהבה לזולת, אשר ידבנו ליבו, מתוך רצון טוב, כמה שהלב יגיד, כך ייתן.
כשאנו נותנים את התרומה, הרצון שלנו מחוייב להיות בכוונת הלב שיהיה לטובת העניין שזוהי מידת האמת (הסבר נרחב על טובת העניין בעמודים 12-13).
בעזרת השם נעשה ונצליח!
מתוך גיליון "ALL מלכות שמים", פרשת תרומה.
חיזקו ואימצו.
אליזבת רוזמברג | מטפלת רגשית
