ש25_גיוס חרדים | אליזבת רוזמברג
קול מבשר ואומר | יומן מלחמה
25 שבועות למלחמת "חרבות ברזל".
"צו את אהרון ואת בניו". אחד המצבים המשתמעים מהמילה ״צו״ הוא - צוותא, חיבור. בפרשת ויקרא למדנו שהמילה קורבן נגזרת מהשורש ק.ר.ב, שגם מצביע על חיבור. במילה ״מצוה״, נמצאת המילה צו, והאות הראשונה והאות האחרונה נותנות את המילה ״מה״.
בגימטריה, המילה ״מה״ סכומה - 45 (מ = 40, ה = 5)
המילה ״אדם״ - גם בגימטריה - 45 (א = 1, ד = 4, מ = 40 גימטריה קטנה)
כלומר, המצוה טומנת בחובה חיבור ע״י האדם המקיים אותה, חיבור בין השכינה לבורא, כשהשכינה היא כלל הנשמות של בני ישראל. חיבור זה נותן לאדם את החיות והחיוניות שבלעדי חיבור זה, אדם מתהלך בעולם בתחושה של ריקנות עם שאלות רבות ללא מענה.
אין ספק, אנחנו כפסע לפני הגאולה! ואיך יודעים? הכל נעשה שקוף יותר, אפילו העבודה הפנימית שלנו, אי אפשר להסתיר אותה, בוודאי שלא מהבורא, הוא יודע אם אנחנו מקיימים את מצוותיו או לא, אם אנחנו באמת לומדים את התורה הקדושה, או לא, כבר לא ניתן למלמל בשפתיים ולעשות ב"כאילו", כי הוא רואה.
אין דבר שקורה בעולם הזה והוא נעשה ללא ידו המכוונת. כדאי שנזכור זאת בכל דבר ועניין. אפשר לחפש אשמים, אבל זה יהיה בזבוז זמן ויאריך את הדרך לפיתרון.
ישנן מצות שבין אדם לחברו, ומצות שבין אדם למקום, לבורא.
המצות שבין אדם לחברו חשובות לאין ערוך מהמצות שבין אדם למקום, אם אנו חוטאים לאדם אחר, נקבל תגובה מיידית ממנו, ונאלץ לתקן את דרכנו במהירות האפשרית.
ערבות הדדית, לדוגמא, אומנם אינה כתובה במפורש כחלק מתרי"ג מצות, אך כל התורה הנכללת בכלל אחד של – ואהבת לרעך כמוך – וכלל זה כולל את הערבות.
חז"ל קבעו כלל מוסרי והלכתי לציון ערבות הדדית - כל ישראל ערבים זה לזה. משמעותו המקורית היא כי כל יהודי נושא באחריות על קיום המצות של חברו.
שבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה ביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ, אך הם התחייבו לעזור קודם לאחיהם, כל שאר השבטים, לכבוש את נחלותיהם, כאשר הם יהיו החלוצים במלחמה, ורק אחרי שכולם יתיישבו, יוכלו לחזור אל נחלותיהם.
כיום עומדת על הפרק סוגיית גיוס חרדים. כפי שלמדנו, דבר לא נעשה ללא רשותו יתברך וידו המכוונת.
אם תלמיד בישיבה מחליט במכוון לא לכוון בלימוד, התנהגות זאת גורמת לו להעמיק את הפער בינו לבין הבורא, אך בזכות רחמיו הוא לא יוותר עליו, ואת עניין הערבות אותו תלמיד חייב ללמוד, לכן הבורא שולח שליחים.
יהודים שתורתם אינה אומנותם, והם לומדים כבר שנים רבות שלא לשמה, חייבים לקחת פסק זמן מהזמן שהם יושבים לחינם בישיבות, ולצאת להתגייס וללמוד את הכלל הגדול בתורה - ערבות הדדית.
ההתגייסות לצבא תיטיב אתכם, ולא רק אתכם, אלא כל יהודי, כל ישראלי, שהחליט שהוא ממשיך להתקדם בחייו אם בלימודים, אם בעבודה, או סתם התבטלות, ושמט את הערבות ההדדית.
שימו ❤️ אחינו האהובים:
אם המצות שבין אדם לחברו חשובות יותר, ניתן להסיק שהערבות ההדדית, שהוא החיבור של האדם לסביבה הקרובה והרחוקה שלו, נותנת לאדם את החיוניות והטעם בחיים, ומתוך כך את היכולת להתחבר לבורא.
אנחנו כפסע לפני הגאולה!
מתוך גיליון "ALL מלכות שמים", פרשת צו.
חיזקו ואימצו.
אליזבת רוזמברג | מטפלת רגשית