ש31_הרצון שכל רגע יהיה טוב מהקודם | אליזבת רוזמברג
קול מבשר ואומר | יומן מלחמה
31 שבועות למלחמת "חרבות ברזל", שהם 7 חודשים ושלושה שבועות.
אחד מכינוי ארץ ישראל הוא "ארץ הצבי", בהפטרה של השבוע כתוב: "צבי היא לכל הארצות", מהר"ל מסביר שהמילה צבי היא מלשון פאר, לכן הביטוי מצביע על ארץ ישראל שהיא המשובחת והמפוארת מכל הארצות.
מה מיוחד בצבי?
אין חיה בעולם הנוהגת כמוה בזמן מנוסה - בזמן שהצבי בורח, הוא הולך מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד מחזיר את ראשו לאחור.
כתוב בזוהר:
"אומר רשב"י שישראל אמרו: "ריבונו של עולם אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו יהי רצון שתברח כמו הצבי ... הצבי כשהוא ישן, הוא ישן בעין אחת והאחרת הוא נעור, כך אמרו ישראל אל הקב"ה עשה כמו הצבי, כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל".".
אך שימו ❤️:
הצבי ישראל מדבר על עם ישראל!
כאשר היהודי "ישן" לעומת המדרגה הרוחנית הבאה שלו, הוא "ישן" כשעינו אחת פקוחה ואחת סגורה, כי העבודה הפנימית היא בלב, והלב יודע את האמת בלי החישובים המפוחדים של השכל.
ובני ישראל, הם אלו שבזמן בריחה - הולכים מעט, ושוב מסתכלים לאחור, למקום ממנו יצאו.
על מה הבריחה?
כאשר יהודי מנסה לברוח מהמקור שלו, בעודו מתעלם מהעובדה הבלתי ניתנת לשינוי על היותו יהודי, וחושב לסגל לעצמו הרגלים הזרים לשורש נשמתו, הוא תמיד, על אף שלא יודה בגלוי, יסתכל אחורה, למקום ממנו הוא בא.
אם לא היה כך, אזי היהודי לעדי עד היה נס על נפשו מפני אויביו, היה נתון בחרדה קיומית, ולא היה בו ולו ניצוץ אחד של אור ותקווה.
התחושה הנצחית היתה שהכל סוגר עליו מבלי יכולת קימה.
מאחר והבורא הוא טוב ומיטיב,
בכולנו מוטבע הרצון שכל רגע יהיה טוב מהקודם.
יוצא שהביטחון בה' היא מידה הכרחית
להשגת ישוב הדעת במימוש רצון זה,
באופן שמאפשר לדלג על כל מכשולי החיים
כמו צבי או עופר האיילים...
.
מתוך גיליון "ALL מלכות שמים", פרשת קדושים.
חיזקו ואימצו.
אליזבת רוזמברג | מטפלת רגשית
