ש43_כל יציאה לדרך חדשה היא מסע | אליזבת רוזמברג
קול מבשר ואומר | יומן מלחמה
43 שבועות למלחמת "חרבות ברזל", שהם 10 חודשים ושלושה שבועות (לפי ספירה בשבועות).
בפרשות הללו למדנו שכאשר אנו מחליטים לתקן את הדרך שלנו, היא מחייבת הדרגה. בעל הסולם אומר שאדם לא יזיז אף איבר מגופו אם לא ידע מראש שיקבל כתוצאה מכך הנאה מסוימת, וזאת בגלל העובדה שאנחנו רוצים לקבל תענוג מתמשך ורציף, ראשית עבור עצמנו.
כדי ללמוד איך לקבל הנאה מהנאתם של אחרים, עלינו לרכוש אותה תוך כדי מסע.
בהתחלה, כשהרצון הוא רק במחשבה, ונראה בעיני רוחנו את המצב המתוקן לו אנו מייחלים, נרצה לעזוב הכל, למחוק ממש את ההווה, ננדור נדר, ונחמיר עם עצמנו באופן שמהר מאוד יביא אותנו לחרטה. כי אי אפשר לעלות בבת אחת עשר מדרגות.
אנו יוצאים בעוצמה כמו שעטה של סוס, זהו כח שמתאפשר רק בתחילת הדרך, מתוך מחשבה שהמהפך יהיה מיידי. אך לא ניתן להמשיך עם אותם הכוחות בכל הדרך, ולכן מתבקשת האמונה. ביציאה הנבעטת ממצרים, עלינו להיאחז באמונה. למסע הזה לא יצאנו לבד. הרי מי הוא זה שהוציא אותנו מכל הסבל והצער?
האם היציאה שלנו למסע היא בגלל ש:
כל יציאה לדרך חדשה היא מסע. פעם נגיע לאילמה, ששם יש מים ותמרים, ופעם נגיע לקברות התאווה.
המסע הוא לא אינסופי, הרי בסוף ניכנס ל"ארץ ישראל" - לרצון להיות בדרך השם, בדרך של ההנאה מההשפעה עצמה.
אך שימו ❤️:
בני ראובן וגד בוחרים להישאר מחוץ לא"י בגלל הרכוש והמקנה הרב שהיה להם. הם בחרו להיפרד משאר השבטים ולא להשתכן בארץ הקדושה בגלל העושר שלהם. בחרו בגשמיות על רוחניות.
כאשר אדם מרבה להתעסק בעניינים חומריים, קשה, אם בכלל להגיע לדבקות אחרת אלא אך רק בהם.
אנו צריכים לעשות את הצעד הראשון, הרצון שיהיה מבורר, הקטנטן ככל שיהיה, מכאן, הבורא מייד מתערב, ולוקח ומעביר אותנו בדרך הנכונה לנו, ולא נותר לנו אלא להיות בצל האמונה, וכך בלי תחושה של טלטול וספק, נוכל לשאוב את הכח לעבור את המסע.
לא נשרכים אחריו, אלא יחד איתו.
מתוך גיליון "ALL מלכות שמים", פרשת מטות-מסעי.
חיזקו ואימצו.
אליזבת רוזמברג | מטפלת רגשית
