ש47_הכל תלוי במה מתמקדים | אליזבת רוזמברג
קול מבשר ואומר | יומן מלחמה
47 שבועות למלחמת "חרבות ברזל", שהם 11 חודשים ושלושה שבועות (לפי ספירה בשבועות).
כשנרצה לראות את השעה בשעון יד בעל מחוגים קטנים ועיטורים רבים מסביבו, נתמקד במחוגים ולא נראה את הקישוטים, ואילו אם נסתכל על העיצוב, לא נראה את המחוגים.
השאלה היא במה מתמקדים.
הראיה שלנו סובייקטיבית, מבוססת על החוויה האישית של כל אחד מאיתנו.
בחוש השמיעה אין לנו שליטה, יש קולות שונים מסביב, ואין לנו יכולת ״לסתום את האוזניים״.
ואילו חוש הראיה "אקטיבי" אפשר, בעצימת עיניים, לסנן מידע שנחשף אלינו.
רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה.
השם נותן לנו כאן מתנה: את זכות הבחירה.
והמילה "היום" מרמזת שבכל יום מחדש אפשר להחליט לבחור בברכה, ואם בחרנו אתמול בקללה, אין זה אומר כי לא ניתן להתחרט.
ולא רק, אם אנחנו מצליחים לראות רק את הקללה, עלינו לדעת שהברכה מגיעה יחד עם הקללה, לכן רצוי לחפש את הברכה, אפילו בקללה עצמה, כי הקללה מתפקידה להראות את הפער שקיים בינה לבין הברכה.
בכל יום ניתנת הזדמנות לפתוח דף חדש, ללא סוף, כמו שאין סוף לקללות שאפשר לבחור.
הפסוק מתחיל ב-"רְאֵה", וממשיך – "לִפְנֵיכֶם", משמע אין הבדל בין יחיד לרבים, כל אחד צריך להרגיש שהמתנה הזו מוענקת לו באופן אישי, כשהמגמה, שכולנו נרגיש כאחד.
ואם בעבר לא הצלחנו לראות את הקללה כברכה, זו לא גזירת גורל, בדיוק ההיפך, זו בחירה ותכנון. הרי מהי פרשנות?
בפרשנות אנו יכולים למצוא הסברים על כל מיני מצבים שקורים, שלא מובנים באחת, ודורשים ניתוח, מכאן שהפרשנות היא בעיני המתבונן, ועד כמה שיהיה כריזמטי ובעל יכולת שכנוע, כך ההצעות שלו להסביר את הדברים יכו גלים.
אך בכל יום אפשר לשנות את זוית הראיה שלנו, ואם עדיין לא מצליחים לראות אחרת את הדבר, לא בכדי כתוב: משנה מקום משנה מזל – נשנה מקום לקבלת זוית ראיה חדשה. אין הכוונה בהכרח לשינוי מקום ממש, אלא לשינוי דפוס התנהגות או יחס כלפי המקרה (כשהמילה "מקרה" היא: "רק מה' "...).
מתוך גיליון "ALL מלכות שמים", פרשת ראה.
חיזקו ואימצו.
אליזבת רוזמברג | מטפלת רגשית
