לך לך - אל תוך עצמך.

מאיפה?
מארצך - מהרצון הראשוני איתו נולדת - הרצון לקבל תענוג לעצמך, ורק לך.
מולדתך - מולד - נולד. מהרצון שמשהו ייוולד מהפעולות שלך, שתקבל שכר כלשהו.
ומבית אביך – מהסיבה הקמאית לרצון להיות באהבה עצמית כפי שאתה כיום.

לאן?
אל הרצון שאראה לך. 
ומכיון שהשם הוא זה שמראה את הרצון 
מוכרח להיות כמו הרצון שלו -
רצון של נתינה ואהבת הזולת.

אחד הדברים התמוהים במשפט, הוא הקלילות בהם נאמרים הדברים.
הוא לא מוסיף למשל – אהיה עמך, 
או כמו שנראה בהמשך הפרשה:
אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד.

צא מכל ההרגלים שלך,
הרצונות המקולקלים שהושרשו חזק עם השנים.

השם לא עושה סיפור מזה.
הוא לא מציע התנתקות מדורגת.
אלא מיד מראה לאברם את היעד – רק צא לדרך.

כך גם אנחנו.
ברגע שיש לנו את החזון, 
אין יותר מה להתמהמה – פשוט לקום ולצאת לדרך.

חיזקו ואימצו!

אליזבת ☺