נאמן למקור. תולדות ליום שלישי. לקרוא לילד בשמו.
מה ניתן ללמוד מהשמות שנתן יצחק לבארות?
עבדי יצחק חופרים באר ומוצאים בה מים חיים.
באים רועי גרר ורבים עליה
- יצחק קורא לבאר - עשק.
חופרים באר נוספת - שוב מבקשים לקחת אותה
- ויצחק קורא לבאר - שטנה.
בבאר השלישית - הפסיקו להפריע
- יצחק קורא לה - רחבות.
למה לא רבו על הבאר השלישית שחפרו?
בראשונה - קורא לה כך, משום הפעולה עצמה - עושק, הפרת חוזה.
ובשניה - על שם מי שהפר את ההסכם.
וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. (תהילים, לז,י).
לרוב כאשר אדם ירצה להעלים דבר רע מחייו, הוא יתעלם ממנו,
הרבה לפני שעצם הרע נעלם מעצמו.
ופעולה זו תמיד גורמת להרעת המצב, כי דבר לא השתנה.
לדוגמא:
בחדר המדרגות, באופן קבוע, יש המון לכלוך, וידוע לכל הדיירים מי הוא הגורם לזלזול.
אם נמשיך לקטר על הלכלוך, דבר לא יקרה, כי ללכלוך לא ממש אכפת איך פונים אליו.
אבל,
אם נתעמת מול הגורמים האחראים לדבר, רוב הסיכויים שזה ייפסק.
דוגמא נוספת בעבודה פנימית:
יש מנהג מגונה בסביבה, ואנחנו, שמהווים חלק ממנה, נתנהג כמותם.
התירוץ יהיה - "זהו מנהג המקום".
אך אם כל אחד יעצור ויאמר לעצמו - "אני מתנהג בצורה כזאת וכזאת"
נתמקד ונתבונן במי שעושה את הפעולה, ולא רק כקיטרוג כללי,
המנהג הקלוקל ייפסק.
רק אם נתבונן וננקוב בשם הדבר שמפריע לנו, בצורה חד משמעית, בלי פחד,
הוא יפסיק להטריד אותנו, ונגיע לרווחה.
חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺