איך ייתכן שיעקב, איש תם יושב אהלים, שאמר לרבקה:

הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.    

אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה.

מוצא את כל המילים הנכונות להתמודד עם הרמאי הגדול בעולם??

יעקב פוגש את רחל ואומר לה שהוא אח של אבא שלה:

וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא,

למה שיאמר דבר כזה?

הרי רחל תספר זאת ללבן, והוא וודאי שיודע שאין הוא אחיו.

ועוד:

וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

יעקב מספר ללבן את הדברים.

אילו דברים? לא כתוב.

אבל אחרי שיעקב הציג עצמו בדרך שקרית ובחר לדבר בשפה של לבן - רמאות,

אפשר להסיק שהדבר אותו סיפר יעקב הוא הערמומיות בה נקט לסחוט את הברכות מאביו, על פני אחיו.

יעקב הוא מידת האמת, כמו שלמדנו, וזו דוגמא למצב בו יש לפעול על פי ״טובת העניין״.

יעקב נכנס לבית של לבן, זה הרי ברור שירמו אותו, לא נותרה לו ברירה אלא, להעביר הילוך, ולצאת מההרגלים הטובים שבו.

ומה זה אומר לגבינו?

כאשר אנו נמצאים במצב בו ברור לנו שהצדק איתנו, ולא רק, גם נריח את השקרים מכל עבר,

לא מומלץ לנסות להוכיח ולחנך את כולם.

וזאת למה?

כי התנהלות זו משאירה אותנו דורכים במקום, ועסוקים עד בלי די בעצמנו ובדרך בה נשכלל את המשפט הבא שלנו, לקראת השכנוע.

בדיוק ההיפך!

עלינו לנסות לפענח איך הצד השני חושב.

אם קיימת האפשרות להתרחק, כמובן - מה טוב.

אך אם לא - מוטב כי נדמה עצמנו משחקים שחמט, ונחתור לקלוט את הצעד הבא/ המחשבה הבאה של העומדים מולנו, ואז לחשב את הרגע הנכון - בו נוכל להשפיע טוב עליהם.

חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺