כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה

מה מיוחד במקל?

״מקל״ הוא סממן גשמי, שעליו ״הלביש״ יעקב את אמונתו.

יעקב שלעולם לא יצא מהאהל שלו בבית הוריו,

בפעם הראשונה, כשהוא מעל גיל 60, ללא רכוש כלל, נאלץ לברוח.
עם צידה מיוחדת לדרך - האמונה.

ובאמונה זו עבר את הירדן.

האמונה לא גרמה לו לוותר על הרצון להקים משפחה, לצבור רכוש, ולהתמודד עם כל ההפרעות שהופיעו חדשות לבקרים.

אדרבא, הוא אף נעזר ב״מקל״ להרבות את רכושו:

"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת"

ומה זה אומר לגבינו?

כאשר אדם מחליט לשנות את דרכו, ולנטות יותר לכיוון ההשפעה, לרוב יוותר על כל אותן היכולות שרכש עד לאותה נקודה, ויתמסר כל כולו ללימוד.

הרי למה בעצם קיבל אותן?

כל אותן התכונות בהן התברכנו, ופיתוח היכולות, הם הכלים והמפתח להשפעה.

זהו ה״מקל״, ואלו הם האמצעים בהם נוכל לשנות את מהלך הדברים לטובה.
וכל שעלינו לעשות הוא להפוך את כוונת הרצון שלנו עליהם,
ואל לנו להתעלם מהם,
או לומר - "היו טובים לנקודת זמן, היום כבר לא".
 

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו"

למה אומר זאת יעקב בפנייתו אל השם?
האם השם אינו יודע שעשיו הוא אחיו?!

 
סיבה אחת:
זהו הדיוק המתבקש מאיתנו בעת התפילה.

ככל שנקפיד על הפרטים, נקבל בהירות על הבקשה שלנו, מה זה הדבר אותו אנו רוצים.
ולכשנקבל מענה על התפילה, נוכל לשייך את מילוייה, למקור.

סיבה שנייה:
יעקב מכוון באמירה זו על שתי ידי עשיו - על החסד ועל הגבורה.
יעקב מבקש הצלה,
הן מה"חסד" שעשיו עשוי לעשות עימו, בדומה ל"חסד" שעשה עימו לבן.
ובוודאי מהדינים מצד עשיו.

לא מדבשך ולא מעקצך.

חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺