יעקב עבר סיבוב שלם מהרגע בו יצא מבית יצחק ורבקה.

למדנו בפרשת חיי שרה, שהשם ברך את אברהם בכל,
וראינו שהמילה "כל" מצביעה על ספירת היסוד.
ספירה זו מנקזת לתוכה את כל ההנהגות הקודמות
(אהבה, יראה, התפארות, העיקשות לנצח, הודיה).

כמו סבא אברהם שנעשה שלם בכל המידות,
כתוצאה מכל הניסיונות שעבר,
כך גם יעקב - הגיע לשלמות.

ראינו זאת בשלושה רמזים:

• וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹקים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל
  
  
• כִּי-חַנַּנִי אֱלֹקים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל
  
  
• וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ

ומה זה אומר לגבינו?

אנחנו עוברים מידי יום תהפוכות,
כל אחד בעניין אחר, ובין השאר, אוספים שברים של רגשות
ולא נראה איך הפאזל יבוא בסופו של דבר לשלמות.

אבל דווקא מתוך המקום הכאוטי הזה,
נרקמת לה לאט לאט,
רציפות של עבודה פנימית,
שמובילה אותנו, גם אם לא מורגשת כרגע, לשלמות. 

בדומה למצב בו ננסה לשרטט עיגול בעזרת מחוגה.
חייבים להחזיק אותה באופן יציב,
ובלא מעט סבלנות עד לגמר השרטוט.

להחזיק חזק ואורך רוח.
זה הכל.

חיזקו ואימצו!

אליזבת ☺