נאמן למקור. ויגש ליום חמישי. עוד הוכחה שכולנו היינו במעמד.
וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֻלַּד-לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם: כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים.
מתבקשות שתי שאלות:
1. בני יוסף נולדו במצרים, מדוע כתוב שגם הם ירדו למצרים?
2. ער ואונן מתו בארץ כנען, מדוע גם הם נחשבים בספירה של 70 הנפש היורדים?
כולם כלולים בכולם.
הקשר ביננו ברור מאליו גם אם לא נרגיש זאת.
על אף השוני ביישום של כל אחד מאיתנו, הנובע מתוך הדעות השונות, שורש אחד לכולנו.
הירידה למצרים היא תחילת מימוש ההבטחה שהבטיח השם לאברהם בברית בין הבתרים, כאשר שאל "במה אדע כי אירשנה?״
לכן,
גם מי שלא היה שם פיזית בירידה למצרים, נחשב כיורד לגלות.
בדיוק כמו במעמד הר סיני ובזמן הכניסה לארץ ישראל.
*************************
ומדוע לא מצוינים השמות של בני יוסף, כפי שמפורטים שאר בני יעקב?
יוסף נתן את השמות לבניו על פי המאורעות שפקדו אותו עד להולדתם.
מנשה - על שם הנשיה, השכחה שהשם נסך על יוסף.
אפרים - ״כי הפרני אלוקים בארץ עניי״.
במקום הכי נמוך בו היה יוסף, הוא הצליח להיות במקום של השפעה (הפריה-תולדות).
הפרשה מעלימה את שמות בני יוסף בכדי לא להזכיר את הסיבות בגללן יוסף קרא כך לבניו, ומתוך כך שלא להזכיר את מעשיהם של בני יעקב, שלא יעברו תחת קיטרוג.
להעמקה נוספת בפרשת השבוע,
מוזמנים לקרוא, ולקבל הדרכה בפרשת ויגש להורים וילדים,
ליחצו כאן על הקישור
חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺