המכה הלפני אחרונה היא חושך.

כבר לא הגועל של הדם, הרעש של הצפרדעים, הגירוד מהכינים, חיות הטרף, פגרי החיות בכל מקום, הצרחות מפצעי השחין, הברד ממולא באש שניתך ארצה מהשמים, הארבה שמשתלט על כל חלקה טובה.

המכה הלפני אחרונה, היא שקט איום ונורא.

אף אחד לא זז מהמקום שלו, אפשר כמעט להרגיש את החושך.

ולבני ישראל אור.

"חושך" הוא ביטוי למצב של חוסר תקוה, עצבות, ולא נראית המשכיות טובה.

ייתכן "חושך" שמגיע בעקבות התנהגות שלילית שלנו, ו"חושך" שבא דווקא כתוצאה של התקדמות.
ומכיוון שעברנו שינוי, חייב שיהיה שלב ביניים, והוא לרוב חשוך.

כמו בהצגה, ככל שהיא מתקדמת, ממערכה למערכה, מכבים את האור ושוב מדליקים, וכל התפאורה השתנתה.

שורש המילה חושך הוא: ח.ש.כ

אם נהפוך קצת את האותיות נקבל שורש אחר: ש.כ.ח

כשחשוך לנו, הכל מתהפך ואנו נוטים לשכוח שאחרי הלילה, תמיד מגיע עלות השחר. מוכרח!

*********************


מה הקשר בין מכת הארבה והחושך, לניסיון של פרעה להפריד את הגברים מהנשים והטף בעבודת ה'?

החושך - ביטל את האור, נעשו שינויים בטבע - זהו עניין רוחני

הארבה - ביטל את העושר הגשמי

במכת הארבה - לקחו מהמצרים את האפשרות ליהנות מהשפע שהיה במצרים, מכל הטוב שנתן הטבע.

ובמכת החושך - הבורא לקח מהמצרים את האפשרות להנות מהאור.

האור - נברא ביום הראשון - ויהי אור - ומסמל את מידת החסד, הנתינה, האהבה.

העצים וכל ירק השדה נבראו ביום השלישי - מידת התפארת - שניתן להתפאר על אוצרות של הבריאה, ומידת החסד של הבורא נכללת במידת התפארת.

הבורא שלל מהם כל חסד שעשה עם הנבראים.

מכת הארבה והחושך, שתיהן היו כמוות על מצרים:

במכת הארבה כתוב: "... ויסר מעלי רק את המוות הזה"

ובמכת החושך – אפלה מוחלטת, שלא ניתן לראות דבר במשך 3 ימים – זהו בוודאי מוות.

אותו דבר בניסיון של פרעה להפריד את המשפחה - זהו כמו מוות למשפחה.

חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺