נאמן למקור. משפטים ליום רביעי. והדרת פני זקן, אך לא את הדל בריבו.
אין זכויות יתר. גם לא לעניים. במשפט.
וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ.
מספר סיבות לאיסור זה:
1. למנוע עיוות הדין. במשפט האמת צריכה לצאת לאור, אך אם יהיה מעורב בו שקר, הוא כבר אינו משפט צדק.
2. חטא הגאווה עשוי להיות נחלת העשיר המעורב במשפט.
3. סבירות גבוהה שהעני ירגיש בושה מול העשיר.
4. העני עלול לטעות ולחשוב שמותר לו להתנהל כרצונו, מאחר ובסופו של דבר יתנהלו איתו - לפנים משורת הדין.
"דדריש רבי חנינא בר פפא, אותו מלאך הממונה על הריון לילה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני. ואילו רשע או צדיק לא קאמר" (נידה ט"ז ע"ב).
כלומר,
כלומר,
כבר ידוע מראש מי יהיה עשיר או עני, ואין זה עומד כלל במשוואה אחת לפי היגיעה של כל אחד מהם.
ולכן,
מאחר וכולם שווים בפני השם, רק לכל אחד שיעור שונה, על כולם מוטל אותו החוק.
מאחר וכולם שווים בפני השם, רק לכל אחד שיעור שונה, על כולם מוטל אותו החוק.
ובעניין השיעור של העשיר והעני:
לעני השיעור הוא ברור.
אבל לעשיר, השיעור קשה הרבה יותר, מאחר והוא צריך ללמוד איך לתת מבלי לקבל תמורה, ובעיקר להפנים שכל העושר והשפע שהתברך בו, הגיע אליו - לא מכוחו ועוצם ידו.
הנתינה לא אמורה להיחרץ מתוך גזר דין קלוקל, או ממקום גבהות הלב של העשיר, אלא ממש מתוך הבנה שזו החובה שלו. לתת. וכל השפע שקיבל, לא נועדו בכדי להשביע את הנאותיו בלבד, אלא ובעיקר, בכדי לפקוח את עיניו ולתת למי שחסר.
*******************
כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ.
והמשמעות הפנימית:
אם תראה את עצמך נכנע לתאוות הגשמיות ברצון לקבל שלך, ואתה רואה כמה זה משפיע עליך רע, אל תעמוד מהצד, אלא תשתמש ברצון להשפיע שלך.
מחובתך להיאבק ולעזור לעצמך, ולהתמודד מול אותן המניעות, ולעשות ככל יכולתך להתיר את השלשלאות הללו לחומר.
חיזקו ואימצו!
אליזבת ☺
