כאשר אנו נמצאים במצב של אי וודאות, לא ברור לנו מדוע הדברים קורים כמות שהם, ולא מהססים לקטרג – שם תמיד נפגוש את ה״אויב״, היצר שבא להרוס כל חלקה טובה, וייעשה זאת בזריזות ויסודיות.
המצבים המאתגרים מרגישים לנו כמו רעשים שמפרים את שלוותינו חדשות לבקרים, שאם לא נעצור לבחון את המקור לרעש ונתייחס אליהם כמו אל יתוש טורדני שיש לחסלו מיידית, הם יחזרו שוב ושוב עד שנכיר בכך שנוכל להשתמש בהם לטובתינו.
אם אנחנו מצליחים לראות רק את הקללה, עלינו לדעת שהברכה מגיעה יחד עם הקללה, לכן רצוי לחפש את הברכה, אפילו בקללה עצמה, כי הקללה מתפקידה להראות את הפער שקיים בינה לבין הברכה.
לעיתים, יכולה להיות באדם דרגת "דומם" – שלא יהיה בו רצון להיות טוב יותר, ובמקום להשפיע לחברה, הוא "בולע" כל דבר שנקרה בדרכו, ובכללו גם את "האור".
בשנה השביעית תשמוט את התחושה שאם אתה נמצא בדרך רוחנית, מגיעות לך נקודות זכות בלעדיות כלשהן, כי אחיך שלא היה בדרך, יהנה מפירות היגיעה שלך!!
אין דבר שקורה בעולם הזה והוא נעשה ללא ידו המכוונת. כדאי שנזכור זאת בכל דבר ועניין. אפשר לחפש אשמים, אבל זה יהיה בזבוז זמן ויאריך את הדרך לפיתרון.
ההשגחה ומעשיו של הבורא נעשים בדרך הטבע, לכן אם ברצונו להשמיד את אויבינו, אין הוא זקוק לכלים משוכללים לכלות את מי שפוגע בנו, גם צרעה קטנה עם עוקץ חלק ולא משוכלל, מספיקה כדי לעשות את העבודה.
לומדים מיוסף, על אף המתיחות שהיתה ביניהם, איך הוא מתייחס לאחיו: אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ". הוא לא שואל – איפה הרועים? הרי הוא דיבר עם אדם זר, שלא אמור לדעת מי הם אחיו. יוסף שואל בתמימות, כמו ילד שהלך לאיבוד ותוהה "איפה אמא שלי?", יוסף קורא להם "אחי". ייתכן מאוד שהיתה זו משאלת לב – אני דורש את האחים שלי! כך גם אנחנו! חייבים לבקש אחד את השני, מוכרחים להיות בערבות אחד כלפי השני!
הפילוג והמלחמות הפנימיות שנשטפנו בהם לפני המלחמה הביאו עלינו את המצב הזה. יכלו עלינו כי היינו מפורדים, כמו שאמר המן לאחשוורוש: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים". אם נמשיך להתנהג בהאשמות אחד כלפי השני - לא הבנו כלום!
אם לא היתה נסתרת, והיתה ברורה סיבת כל ארוע המתרחש, לא היינו מייחסים חשיבות רבה לבורא, כי כל מהלכיו היו ברורים, היינו יודעים בדיוק את ההשלכות של כל פעולה והיתה נמנעת מאיתנו היכולת לתקן.
אנחנו מרגישים נטושים, שהבורא הפקיר אותנו, עזב אותנו לבד והיה עלינו להתמודד בכוחות עצמנו. אף אחד לא בא לעזור, המון המון זמן. אנחנו זועקים לעזרה, ואין אף אחד שמקשיב. כך זה נראה מהצד שלנו.
הרבה פעמים נסחפנו והסכמנו לצאת נגד האחים שלנו, והעדפנו את האויב, שמבחינתו, עצם העובדה שיש פילוג בינינו שירתה היטב את הרצון והמטרה שלו: לראות אותנו קורסים אל תוך עצמנו.
logo בניית אתרים