עצם העובדה שהלכת ראשון להתפייס מניחה אותך בעמדה של כח. אתה לא מפחד! וזאת למה? כי אתה יודע בבירור שהשם מסובב את הכל, וכל מה שקרה, קרה כי כך בדיוק היה צריך לקרות. פשוט.

מהמקום בו אתה מקטרג בלי רחמים ומלקה את עצמך על כמה אתה גרוע, מהמקום המצומצם הזה תצא, ועכשיו תבוא אל הארץ שהשם נותן לך.

הרבה פעמים נטעה לחשוב שהבנו את הדברים, ומבלי לברר אם אכן זו היתה הכוונה, נמהר להסיק מסקנות מרושעות כלפי הדובר, שיובילו אותנו לרבוץ תחת היצר הרע שלנו, בעוד שאנו נותנים לו את המושכות לדהור קדימה - ״לתקן את המעוות״.

אין לשפוט בזמן אמת, כאשר הדבר ממש קרה, כי הרגש חזק מאוד בזמן הזה, ולא ניתן לפנות אל השכל, לכן יש לחכות קצת, להקשיב לכל הצדדים, ורק אז.

לרוב אנחנו לא משתהים על התנהלות טובה שלנו, אלא רק כאשר מעירים לנו שחרגנו, נשים לב שקודם היינו במחשבה מתחשבת בזולת, וכעת כבר לא. אנו מבחינים בשפע שסובב אותנו על פי החיסרון שעולה בנו, וככל שניהיה מוקפים ביותר שפע, כך יגדל החיסרון שלנו.

כל הדימויים החיצוניים באים בכדי שנוכל להפריד אותם מעצמנו, ולא להיבהל שהם בעצם אנחנו, וכל זאת על מנת שנוכל לעשות עליהם עבודה. לאדם קשה לקבל ולראות שיש בו צד שאינו מתוקן.

בדרגת התפתחות נמוכה, אדם יכול לדרוש "מגיע לי!". אך ככל שמתקדמים ומתחילים להבחין גם ברצונות של האחרים, צמד המילים "מגיע לי" צריך להתחלף ב - "מגיע לי לתת".

עם אותה היכולת שמשה החשיב כפגומה, משתמש בה כעת לפרש את כל התהליך הפנימי שעברו בני ישראל במדבר.

כל יציאה לדרך חדשה היא מסע. פעם נגיע לאילמה, ששם יש מים ותמרים, ופעם נגיע לקברות התאווה. המסע הוא לא אינסופי, הרי בסוף ניכנס ל"ארץ ישראל" - לרצון להיות בדרך השם, בדרך של ההנאה מההשפעה עצמה.

הגורל אינו תלוש ממעשה האדם, כל אדם קובע את גורלו על פי מהלכיו. לעיתים האדם יתעלם מהפעולות הכי קטנות שלו, אך למעשה, הן אלו שמכריעות איזו דלת תיפתח לו בהמשך הדרך.

למדנו שהתורה מספרת לנו על המצבים שקורים בפנימיות שלנו. מצרים, משה, פרעה, המרגלים ועוד, הם כולם תיאורים של תכונות שקיימות בכל אחד מאיתנו. כך גם בפרשה הזאת, "בלק" "בלעם" "מואב" ונלמד על עוד – אלו הם חלק ממכלול כוחות שמאפיינים אותנו. לכן, יש לקרוא את הפרשה ולהיצמד לתיאור הכוחות שקיימים בנו, ולא לדמיין כאן חלילה סיפור מתח.

האצבע המאשימה שמופנית כלפי חוץ והשכחה לפנות לבורא ישירות - מאריכות ומסרבלות את הסבל.

רק בפרשה הקודמת ראינו מה קרה לכל המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ, ושוב אנו רואים איך עדיין המירמור ותחושת אי הצדק מכלה את האדם ברגע. קרח, דתן ואבירם וחלק נכבד משבט לוי מתקוממים על אפליה, ונלמד מה היתה התוצאה של התנגדות זו.

מרגלים נשלחים לארץ וחוזרים עם בשורות רעות, העם מאמין להם, ורגע לפני שנכנסים לארץ, הכל מתהפך. נכיר את המקושש בשבת, סיפור שלכאורה נראה סתמי, אך טומן בחובו מסר גדול וחשוב לעם.

בני ישראל מגיעים שוב לדרגה רוחנית גבוהה ביותר, אהרון כבר חנך את המשכן, בפרשות הקודמות למדנו את ההתקדשות וחוקי הטהרה שהעם קיבל על עצמו, התחושה באוויר שהנה ממש עוד מעט נכנסים לארץ המובטחת, ההכנות בשיאן, ואז מספר מטרים לפני הפיסגה...

בפרשת במדבר, עם ישראל יוצא ממצב העבדות לחירות לראשונה, באופן "ממוסד". יחד עם זה, העם נכנס לתהליך של למידה, על התכונות שבו שגרמו לשעבודו במצרים. לומד להפוך את התכונות המקולקלות למנוף לעצמאות, לבסיס והתבנית שיאפשרו לו לתפעל את הקשר הטוב בינו לבין מקור החירות, מקור החיים.

בפרשת אמור, למדנו על הציווי של הבאת ראשית הקציר לפני הכהן, ראינו שכל הפעולות שצויינו בפרשה הן בעצם פעולות רוחניות, שבסופן, אנו מקבלים תזכורת שאילולא הבורא רצה בהן, לא היינו מקבלים השגה ברוחניות. בפרשה שלנו, בהר, הכרה זו מתחילה מהסוף. שחרר ותודֶה.

הפרשה נחלקת לשלושה. בחלק הראשון - ממשיכים עם ההלכות להתקדשות, וכעת הדגש הוא על קדושת הכהנים, בשני - ההלכות עבור חגי ישראל, ובשלישי - סיפור על התנגדות ומריבה במחנה ישראל.

חייבת קצת אישי - מאוד התרגשתי לכתוב את הפרשה, יש כ"כ הרבה מה לומר שם, כתבתי מלא, וקיצרתי המון. כל מילה שם, עם הכוונה הנכונה - זו ההדרכה של כל האנושות לעליית המדרגה!

הפרשה הקודמת התמקדה על דיני חיות המותרות לאכילה, הטהורות, והאסורות לאכילה - הטמאות. בפרשה זו, נמשיך ללמוד חוקים נוספים המשויכים לטהרה וטומאה ואילו הפעם, אצל בני האדם, בגדיהם ובתיהם.

פרשת שמיני צופנת בחובה פתרונות מדהימים לחלק מהבעיות הקשות ביותר שיש לנו בקשר עם הילדים וחינוכם. נלמד מושגים כמו: "ישמע בזיונו ידום וישתוק", נראה איך נתאים את התגובה הנכונה לכל ילד במשפחה, איך מלמדים את הילד לעמוד בפני פיתויים, מהי המשמעות הרוחנית של היין, ועוד.

הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, ויקרא, בדיני הקורבנות, ומתחילה חנוכת המשכן, ואהרון ובניו מצווים להישאר באוהל מועד במשך שבעה ימים ולא לצאת ממנו. נלמד מושגים כמו: האם צריך להיות הבדל בחינוך בין המינים, איך קיום מצוה משפיע עלינו, מהי הכוונה ואיך היא משנה את תוצאות הפעולה, כמה פעמים צריך להעביר מסר, מהי השתוות הצורה, ועוד.

לאחר שהוקם המשכן בסוף חומש שמות, הפרשה הראשונה מחומש ויקרא, מתארת את עבודת הקורבנות ומה הם המצבים בהם יש להקריב כל קורבן. נלמד מושגים כמו: שקיפות, מהי תחושת קורבנות, ומהי התחפושת של תחושת הקורבנות ועוד.

אלו שתי הפרשות האחרונות של חומש שמות, כמו ברכבת הרים ראינו איך בני ישראל קיבלו יחס מיוחד בסוף חומש בראשית, כאשר יוסף שלט במצרים, ואז צללו עמוק עד כדי הפיכתם לעבדים בתחילת חומש שמות, וכעת, מייד לאחר חטא העגל והנפילה הרוחנית, הם עולים חזרה לשיא כשכל העם מחובר ומתגייס לשיתוף פעולה מלא לבניית המשכן.

משה עדיין על הר סיני ממשיך לקבל מהשם הנחיות והוראות והעם מרגיש שהוא ננטש ע״י משה כי משה מאחר לרדת, ומבקש מאהרון שיעשה להם אלוהים אחרים. ודווקא מתוך המקום הנמוך ביותר שבני ישראל הגיעו אליו מאז יציאתם ממצרים, נחשפות 13 מידות הרחמים של השם.

בפרשה אנו רואים שהשם מבקש לקחת תרומה מכל אחד שנמצא ברצון לאהבה לזולת, אשר ידבנו ליבו, מתוך רצון טוב, כמה שהלב יגיד, כך ייתן. כשאנו נותנים את התרומה, הרצון שלנו מחוייב להיות בכוונת הלב שיהיה לטובת העניין שזוהי מידת האמת.

השם ממשיך לתת חוקים לבני ישראל, והעם מתחייב לקבל אותם ואומר ״נעשה ונשמע!״, והשם מזמין את משה לעלות להר השם לקבל את לוחות האבן. התורה והמצוה. הפרשה מורכבת מהרבה מאוד פרטים וחוקים, אנו ניגע במספר משפטים ונבדוק את הכוונה הרוחנית שעומדת מאחורי הציווי הגשמי.

יתרו חוזר לתמונה, ומציע למשה איך נכון להתנהל מול בני ישראל. משה מקבל את עצתו, בני ישראל מגיעים למדבר סיני, ומתרחש מעמד מפעים, עוצר נשימה! ובני ישראל שומעים את כל הציווים, היתרים ואיסורים מפי משה, מאת השם - מתן התורה! נלמד מושגים כמו: סגולה, אלוהים אחרים, צדק - איך אפשר לדעת מי צודק, איך החומריות משפיעה עלינו, מה מיוחד בכנפי נשרים, בשביל מה צריך ניסיונות, ועוד.

פרעה משלח את בני ישראל. השם שוב מכביד את ליבו, ויוצא לרדוף אחריהם ומשיג אותם ליד הים. נראה בפרשה הנפלאה הזו את כל הניסים הגדולים שייעשה השם לבני ישראל והחיים החדשים שחווים הם בתחילת מסעם במדבר. נלמד על המן במדבר, מהו הספק, נראה בפעם הראשונה איך נראה חיבור מוחלט, ואיך אפשר לבטא שמחה כשלא יכולים, מהו כח האמונה, ועוד.

אם גם אותי גידלו באהבה ותשומת לב בשנותי הראשונות, איך זה שהפכתי להיות ספקן כמעט בכל דבר, אפילו בעצמי?? מה השתבש בדרך?

המכות על פרעה ומצרים מקבלות תפנית, והשם נותן הוראות מדויקות לקראת היציאה ממצרים, המכה העשירית והאחרונה כל כך קשה שבלי ברירה, פרעה מגרש את בני ישראל מארצו. אנחנו נלמד על ליל הסדר הראשון! נבחן מושגים כמו: חשיבות הזמן, מצב של "חושך", התעללות, אפליה, מה זה ״חמץ״ ו״מצה״ ברוחניות ועוד...

אין דבר מזעזע יותר מלשמוע שהתעללו בילד, או לחילופין, שהילד התעלל באחר. איך מתמודדים ומה עושים??!

הפרשה מספרת על ההחלטה להוציא את בני ישראל ממצרים. פרעה מתבקש להיענות לבקשה והוא מסרב, ומתחילות מכות חזקות על מצרים. פרעה משחק משחק של כוחות עם השם, אומנם בהתחלה הוא מצליח להשוות, אבל נראה שבהמשך מתחיל להכיר בעובדה שהמשחק עלה לרמה אחרת ואין לו את היכולת עוד להתמודד. נכיר מושגים כמו: חרטה, סמכות, היצמדות לסבל, איזהו גיבור?, מעל תנועה זמן ומקום ועוד...

אין לנו דרך להסביר איך שוב עשינו את זה!

זו הפרשה הראשונה של ספר שמות. קם מלך חדש על מצרים שלא ידע את יוסף, והתחיל לגרום סבל לבני ישראל. נכיר את משה רבינו, מהרגע שנולד ועד לשיחה שלו עם השם להוציא את בני ישראל ממצרים. נכיר מושגים כמו: מלך מצרים, זכר שהוא הנותן, ונקבה שהיא המקבלת, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, הלבנת פנים, לדבר באותה השפה של האחר, ועוד...*** הזעקה והמצוקה שאין לה מילים מקבלת הרחבה במאמר "שמות - הזעקה"

הזעקה והמצוקה שאין לה מילים. אנחנו צועקים מבפנים ואף אחד לא שומע, אף אחד בכלל לא יודע שאנחנו זועקים לעזרה!!!

הפרשה תספר לנו על הברכות שבירך יעקב את כל אחד מבניו, ובני יוסף, נראה את ההלוויה הגדולה שערכו ליעקב, ומה ציווה יעקב את הבנים לפני מותו. נלמד את מצוות כיבוד הורים, נראה כמה חשוב להתרחק מסביבה לא טובה, איך הברכה נמצאת דווקא בדברים שלא רואים, למה כדאי לבקש סליחה ועוד...

הפרשה תספר לנו על החיבור המחודש והטוב בין יוסף לאחיו, הבאת יעקב וכל אשר לו למצרים, ישיבתם בארץ גושן, והפיכת אנשי מצרים לעבדיו של פרעה. נלמד מושגים כמו קיטרוג, ענווה, מצב מתוקן, התפייסות ועוד ועוד... וכן כמה זה חשוב לפרוק את הכאב.

הפרשה תספר לנו על החלומות המוזרים של פרעה והפיתרון על פי השם, נלמד מושגים כמו: ישועת השם כהרף עין, רוח אלוקים, עניות הדעת מול עשירות הדעת, כפיות טובה, חיסכון, פענוח צופן ועוד... ונראה את המשך התוצאות של קנאת האחים ביוסף ואיך אפשר לחזור לאהוב אחרי שנאה.

הפרשה פותחת בקינאה הגדולה של האחים ביוסף גם בגלל העובדה שיעקב אוהב אותו יותר מכולם, וגם בגלל החלומות של יוסף שבעקבותם מתקבל אצלם הרושם שיוסף מתנשא מעליהם, השנאה מגיעה לשיאה כאשר האחים מחליטים למכור אותו לישמעאלים, ולאב מספרים שחיה טרפה אותו. בהמשך נספר על יהודה ותמר, כלתו, נכיר את מצוות ״ייבום״ ואת שורש המצווה, ומדוע היא ככ חשובה, משם נמשיך להמשך קורותיו של יוסף כשמגיע למצרים כעבד, ונמכר לשר הטבחים ועושה חיל בזכות השם שנמצא איתו בכל, ויוסף מקפיד שלא להתפתות לפיתויים שניקרים בדרכו, עד שאשת פוטיפר מעלילה עליו סיפור והוא נשלח לבית הסוהר, ולבסוף נכיר את שר המשקים ושר האופים, שיוסף יפתור את החלומות שלהם על דרך האמת, על פי השם, והם ישתחררו מבית הסוהר, ושר המשקים יפר את הבטחתו ליוסף.

הפרשה מספרת על המפגש של האחים יעקב ועשיו לאחר שלא התראו 20 שנה, מאז שיעקב התחזה לעשיו ולקח ממנו את הברכה שיצחק רצה לברך אותו, בהמשך נלמד איך השם ״ישראל״ ניתן ליעקב לפני שנפגש עם עשיו, נראה איך בני יעקב לקחו את החוק לידיים לאחר שאחותם, דינה, נטמאה ע״י שכם, נכיר את הילד הנוסף של יעקב, בנימין, והפרשה תיחתם בהסתלקותם של יצחק ורחל.

הפרשה מספרת על החלום של יעקב וההבטחה של הבורא אליו, בהמשך יעקב יפגוש את אהבת חייו, את רחל, ויעבוד בשבילה 14 שנה, נכיר את לבן הרמאי, וכל התחבולות שעושה ליעקב, בזו הפרשה ממש נולדים כמעט כל שבטי ישראל, בני יעקב, ולבסוף נראה איך יעקב ומשפחתו נאלצים לברוח מביתו של לבן.

למדנו שהתורה מספרת לנו על המצבים שקורים בפנימיות שלנו. מצרים, משה, פרעה, המרגלים ועוד הם כולם תיאורים של תכונות שקיימות בכל אחד מאיתנו. כך גם בפרשה הזאת, "בלק" "בלעם" "מואב" ונלמד על עוד, אלו הם חלק ממכלול כוחות שמאפיינים אותנו. לכן, יש לקרוא את הפרשה ולהיצמד לתיאור הכוחות שקיימים בנו, ולא לדמיין כאן חלילה סיפור מתח.

בפרשה זו אנחנו לומדים לראשונה על מסגרת משפחתית ולא שגרתית ... כמעט סרט המשך לפרשת קין והבל, אבל עם סוף טוב. תיקון